ביקרנו בכ-3,000 מפעלי הדפסה, ושמנו לב לדבר מעצבן: יש הבדל עצום בין הביצועים של נורות UV במעבדה סטרילית, לבין הביצועים שלהן בתנאי העבודה האמיתיים במפעל.
רוב הנורות הזמינות בשוק אינן מותאמות לתנאי העבודה האמיתיים. הן אינן לוקחות בחשבון את החום העצום שנוצר במכונות ההדפסה המהירות, וגם את העובדה ששטח העבודה הוא לרוב צפוף ולא נוח.
התאמת ההספק הנכון
הכל מתחיל עם הדיו שאתם משתמשים בו. אם אתם משתמשים בדיו עבה, אתם צריכים הספק גבוה יותר – יותר וואט לכל אינץ’ – כדי שהחימום יהיה אפקטיבי.
אנחנו משקיעים הרבה זמן באיזון בין קרינת UV-A ל-UV-C. כן, הגדלת ההספק גורמת למכונה לעבוד מהר יותר, אך היא גם גורמת לחומר להגיע לנקודת השבירה שלו. אם תנסו להכניס 1000 וואט לצינורות קטנים כדי לחסוך מקום, הדף או החומר יישרף. זו איזון עדין מאוד.
חומרים שעמידים לפגיעות
הנורות האלה צריכות לעמוד בתנאי עבודה קשים. אנחנו משתמשים בזכוכית קוורץ באיכות גבוהה, שמאפשרת לקרינת UV לעבור דרכה, מבלי שהנורה תישרף.
אך הסוד האמיתי נמצא במחזירי הקרינה. אנחנו משתמשים באלומיניום או בציפויים דיאלקטריים, כדי שהקרינה תחזור על המוצר. בלעדי זה, המכונה רק תתחמם ללא סיבה.
אנחנו גם משתמשים בחיבורים פשוטים מאוד. אנחנו משתמשים בחיבורים סטנדרטיים, כך שניתן פשוט להרכיב את הנורות ולהמשיך לעבוד. אם החיבורים אינם יציבים, הקרינה תהיה לא יציבה, וזה יגרום לסימנים לא רצויים על ההדפסה.
המאבק בין מהירות לחום
העובדה היא שככל שההספק גבוה יותר, כך המהירות גבוהה יותר. אך זה גם אומר שמערכת הקירור צריכה לעבוד קשה יותר. אם המאווררים או מערכות הקירור אינם יעילים, הנורה תתחמם יותר מדי ותפסיק לעבוד.
אנחנו לא יכולים להבטיח חימום “מושלם”. זה לא כך שפיזיקה עובדת. במקום זאת, אנחנו נותנים לכם הספק מחושב. אתם קובעים היכן אתם רוצים להיות – האם להשקיע יותר אנרגיה כדי להקצר את זמן העבודה.